תרכובת הגומי של הצמיג נבנתה לעבוד בחלון טמפרטורה מסוים. מחוצה לו — קר או חם מדי — היא מאבדת אחיזה, ולא בהדרגה.
למה יש חלון בכלל
אחיזת הגומי מגיעה משני מנגנונים: היצמדות מולקולרית לפני הכביש, והתעוותות סביב חספוס הכביש. שניהם תלויים בגמישות הגומי, והגמישות תלויה בטמפרטורה.
- קר מדי — הגומי קשיח, לא מתעוות סביב החספוס, מחליק
- בחלון — גמיש ודביק. מרב האחיזה
- חם מדי — הגומי רך מדי, מתחיל להישחק במהירות ולאבד אחיזה
סדרי גודל
| תרכובת | חלון עבודה | הערה |
|---|---|---|
| חורף | מתחת ל-7°C ועד כ-20°C | מעל זה נשחק מהר |
| קיץ / רחוב | 20°C עד 60°C | עובד סביר גם קר |
| ספורט רחוב | 40°C עד 80°C | מסוכן בקור |
| מסלול / סמי-סליק | 70°C עד 110°C | כמעט חסר אחיזה עד שמתחמם |
למה ההקפה הראשונה מפחידה. צמיג מסלול קר מחליק כמעט כמו על קרח. אין קיצור דרך — צריך הקפת חימום, ונהיגה אגרסיבית על צמיג קר היא הדרך המהירה ביותר לצאת מהמסלול.
מה זה אומר על הכיול
קאמבר שנראה נכון בחניה מכוון למעשה לרגע שבו הצמיג חם ועמוס. זו הסיבה שסטאפ מסלול נראה מוגזם על רכב שעומד, ולמה מדידת טמפרטורה לרוחב הסוליה אחרי הקפות היא הכלי המדויק ביותר לבדוק אם הקאמבר נכון: שלוש נקודות מדידה — פנים, מרכז, חוץ — צריכות לצאת קרובות.
סמי-סליק (semi slick): חלון צר, קאמבר גבוה יותר
לסמי-סליק יש חלון עבודה גבוה וצר משמעותית מצמיג רחוב (ראו הטבלה למעלה) — ולכן הוא זקוק ליותר עזרה כדי להגיע אליו ולהישאר בו. קאמבר שלילי גבוה יותר מגדיל את שטח המגע האפקטיבי בדיוק ברגע שהצמיג עמוס בפינה, ומקצר את הזמן עד שהוא מגיע לטמפרטורת העבודה שלו.
אותו קאמבר לא מתאים לשני סוגי הצמיג. קאמבר שמתאים לסמי-סליק חם ועמוס יגרום לצמיג רחוב לשחוק את הכתף הפנימית שלו במהירות, כי הוא לעולם לא מגיע לאותם טמפרטורה ועומס שהצמיג המסלולי מגיע אליהם. מי שמחליף בין הסוגים — לקראת יום מסלול ובחזרה ממנו — צריך לכוון מחדש בכל פעם, לא רק להחליף גלגלים.
הטווחים המוצגים כאן הם ערכי ייחוס כלליים, שנועדו להסביר עקרונות הנדסיים ואינם מהווים ערכי כיול לרכב מסוים. מפרט היצרן לדגם, לשנתון ולגרסה הספציפיים גובר תמיד. אחרי כל שינוי במתלים, בגובה הרכב או בגלגלים נדרש כיול במעבדה מוסמכת.
