קבוע קפיץ הוא כמה כוח צריך כדי לדחוס את הקפיץ במילימטר אחד.
קפיץ 8 קילו למ״מ נדחס מילימטר תחת עומס של 8 קילוגרם, שני מילימטרים תחת 16, וכן הלאה. זה כל הסיפור — וזה גם המקום שבו רוב הבלבול מתחיל, כי המספר הזה לבדו לא אומר כמעט כלום על איך הרכב ירגיש.
יחידות, ולמה זה חשוב
שלוש יחידות נפוצות, ולפעמים באותו קטלוג:
| יחידה | נפוצה ב־ | המרה |
|---|---|---|
| kg/mm | יפן, אירופה, קוילאוברים | 1.00 |
| N/mm | ספרות הנדסית | 9.81 |
| lb/in | ארה״ב | 56.0 |
ההמרות המדויקות
1 N/mm = 5.7101 lb/in
1 lb/in = 0.017858 kg/mm
המקור: קילוגרם־כוח אחד שווה 9.80665 ניוטון, ואינץ' אחד שווה 25.4 מ״מ. שאר ההמרות נגזרות משתי אלה.
מלכודת נפוצה: קפיץ "500" יכול להיות 500 lb/in — כלומר כ־8.9 kg/mm, קפיץ ספורטיבי סביר — או 500 N/mm, שהם כ־51 kg/mm, קפיץ של רכב מרוץ עם עומס אווירודינמי. פי חמישה הבדל. תמיד לוודא יחידות.
ליניארי מול פרוגרסיבי
ליניארי
- אותו קבוע לאורך כל המהלך
- התנהגות צפויה — אפשר לחשב מראש
- קל לכוונן מולו בולם
- הבחירה כמעט תמיד במסלול
פרוגרסיבי
- מתקשה ככל שנדחס
- רך בנסיעה רגילה, תומך במכות גדולות
- פשרה טובה לרכב רחוב
- קשה לכוונן מולו בולם — הקבוע משתנה כל הזמן
מה קורה כשמקשיחים
- פחות גלגול מרכב — ולכן פחות איבוד קאמבר בפנייה
- תגובה מהירה יותר להזזת הגה
- פחות מהלך מנוצל — הרכב פחות "יושב" על בולמי המכה
- פחות אחיזה על משטח לא מושלם — קפיץ קשיח מדי מקפיץ את הגלגל מהכביש במקום לתת לו לעקוב אחריו
- הבולם חייב להתאים — קפיץ קשיח עם בולם מקורי נותן רכב שקופץ ולא מתייצב
קשיח יותר ≠ מהיר יותר. זו הטעות הנפוצה ביותר. מעבר לנקודה מסוימת הקפיץ מונע מהצמיג לעקוב אחרי הכביש, והאחיזה יורדת. רכבי מרוץ קשיחים מאוד רק כי יש להם עומס אווירודינמי, מסלול חלק ובולמים מכווננים לכך.
למה המספר לבדו חסר משמעות
קפיץ 8 kg/mm במקפרסון ובזרוע כפולה נותנים תוצאה שונה לחלוטין, כי הקפיץ יושב במרחק שונה מהגלגל. מה שבאמת קובע הוא הקשיחות בגלגל, והמעבר בין השניים נעשה דרך יחס התנועה.
וגם קשיחות בגלגל אינה סוף הסיפור: רכב כבד וקל עם אותה קשיחות יתנהגו אחרת לגמרי. המספר שמאחד הכל הוא תדירות המתלים.
טווחי ייחוס להבנה בלבד. מפרט היצרן לדגם הספציפי גובר תמיד. אחרי כל שינוי במתלים חובה כיול.