הפרמטר הזול ביותר, המהיר ביותר, וזה שמשנה הכי הרבה — וגם המוזנח ביותר.
מה הלחץ עושה לשטח המגע
הצמיג נושא את הרכב בעיקר דרך לחץ האוויר שבתוכו, לא דרך חוזק הגומי. לכן שטח המגע הוא בקירוב המשקל חלקי הלחץ: יותר לחץ, שטח קטן יותר.
| מצב | צורת שטח המגע | דפוס השחיקה |
|---|---|---|
| לחץ תקין | מלבן אחיד | שחיקה אחידה לרוחב |
| לחץ גבוה מדי | מקומר, נוגע במרכז | המרכז נשחק |
| לחץ נמוך מדי | שקוע, נוגע בכתפיים | שתי הכתפיים נשחקות |
לפני כל כיול — לכוון לחצים. הרדיוס הטעון של הצמיג משתנה עם הלחץ, ומכונת הכיול מודדת את הרכב כפי שהוא עומד. כיול על לחצים שגויים הוא כיול לרכב אחר.
חם מול קר
המספר במדבקה של היצרן הוא תמיד לחץ קר — לפני נסיעה, או אחרי שהרכב עמד שעתיים. בנסיעה הלחץ עולה ב-0.2 עד 0.4 בר, וזה נורמלי. לשחרר אוויר מצמיג חם זו טעות שמשאירה אותו מנופח בחסר כשהוא מתקרר.
ביום מסלול
הלחץ עולה הרבה יותר, ולכן מתחילים נמוך יותר ומודדים חם. השיטה המקובלת: לרשום את הלחץ הקר, לצאת להקפות, ולמדוד מיד בחזרה. ההפרש מלמד כמה הצמיג עבד — הפרש גדול מדי מעיד על לחץ התחלתי נמוך מדי.
הטווחים המוצגים כאן הם ערכי ייחוס כלליים, שנועדו להסביר עקרונות הנדסיים ואינם מהווים ערכי כיול לרכב מסוים. מפרט היצרן לדגם, לשנתון ולגרסה הספציפיים גובר תמיד. אחרי כל שינוי במתלים, בגובה הרכב או בגלגלים נדרש כיול במעבדה מוסמכת.
