חלק מהצלילה בבלימה ומהשקיעה בהאצה נמנע על ידי גיאומטריה, ולא על ידי קפיצים.
כשבולמים, המשקל עובר קדימה והאף צולל. האינטואיציה אומרת שזה עניין של קפיצים — אבל חלק ניכר מזה נקבע על ידי כיוון הזרועות, ולא על ידי קשיחותן.
איך זה עובד
כוח הבלימה פועל בנקודת מגע הצמיג ומנסה לסובב את הסרן. אם הזרועות נטויות בזווית מתאימה, חלק מהכוח הזה מומר לכוח אנכי שדוחף את המרכב כלפי מעלה — ומקזז את הצלילה.
- Anti-dive — בסרן הקדמי, בבלימה
- Anti-squat — בסרן האחורי, בהאצה
- Anti-lift — התופעה המשלימה: הסרן האחורי שמתרומם בבלימה
הערכים ניתנים באחוזים: 100% פירושו ביטול מוחלט של הצלילה בגיאומטריה בלבד. רוב רכבי הרחוב יושבים על 20% עד 60% קדמי.
למה לא 100%
Anti-dive גבוה מדי הופך את המתלה לקשיח בבלימה. אם המתלה כמעט לא נע, הוא גם לא יכול לבלוע מהמורה בזמן בלימה — בדיוק ברגע שבו אתה הכי צריך שהצמיג יישאר על הכביש. בנוסף, הנהג מאבד את המשוב של צלילת האף, שהוא אינדיקציה שימושית לעוצמת הבלימה.
זו פשרה קלאסית: פחות תנועת מרכב מול פחות יכולת לעקוב אחרי הכביש. יצרנים בוחרים בכוונה ערך בינוני.
מה זה אומר לך
- זה לא מתכוונן ברכב רחוב. הערך נקבע בזוויות נקודות העיגון, והן חלק מהמבנה
- הנמכה משנה אותו — הזרועות משנות זווית, ולכן גם אחוז ה-anti שלהן
- אם האף צולל למרות קפיצים קשיחים — החשוד הראשון הוא דעיכת דחיסה חלשה במהירות נמוכה, ולא הקפיצים. ראו בולמים
הבחנה שכדאי לעשות: צלילה איטית ומבוקרת היא התנהגות תקינה ואף רצויה — היא מעבירה משקל לגלגלים הקדמיים ומשפרת בלימה. צלילה מהירה ולא מבוקרת היא בעיית בולמים. ההבדל הוא במהירות, לא בכמות.
טווחי ייחוס להבנה בלבד. מפרט היצרן לדגם הספציפי גובר תמיד. אחרי כל שינוי במתלים חובה כיול.