הזווית הכלולה היא סכום ה-SAI והקאמבר — והיא הכלי שמבדיל בין חלק כפוף לנקודת עיגון שזזה.
זו לא זווית שמכווננים ולא זווית שמרגישים בנהיגה. היא כלי אבחון טהור, והיא פותרת שאלה שאף מדידה אחרת לא פותרת.
ההגדרה
IA = SAI + camber
| IA | הזווית הכלולה (Included Angle) |
|---|---|
| SAI | זווית ציר ההיגוי |
| camber | קאמבר, עם הסימן שלו — שלילי מקטין את IA |
למה זה עובד: ה-IA מתאר את הגיאומטריה של הסרן עצמו — היחס בין ציר ההיגוי למישור הגלגל. הוא אינו תלוי במיקום הסרן ברכב.
טבלת האבחון
| קאמבר | SAI | IA | המסקנה |
|---|---|---|---|
| חורג | תקין | חורג | חלק בסרן כפוף — פרפר, ראש בולם או ציר |
| חורג | חורג הפוך | תקין | הסרן שלם; נקודת העיגון זזה — זרוע או תת־מסגרת |
| תקין | חורג | חורג | נדיר. לרוב שגיאת מדידה או מטרה מותקנת לא נכון |
למה זה שווה כסף: שתי השורות הראשונות נראות זהות בתדפיס — קאמבר חורג בצד אחד. אבל האחת מחייבת החלפת חלק והשנייה יישור מבנה. ה-IA הוא מה שמבדיל ביניהן בלי לפרק כלום.
איך משתמשים
- למדוד IA בשני הצדדים
- להשוות צד לצד, לא לספק היצרן
- הפרש עד כ־0.5° בין הצדדים נחשב תקין
- הפרש גדול יותר מצביע על חלק כפוף בצד עם הערך החריג
ההשוואה בין הצדדים חזקה יותר מהשוואה לספק, כי היא לא תלויה בשאלה אם המפרט בתדפיס מתאים בדיוק לגרסת הרכב שלך.
טווחי ייחוס להבנה בלבד. מפרט היצרן לדגם הספציפי גובר תמיד. אחרי כל שינוי במתלים חובה כיול.